כ-70% נושאים בגופם את החיידק הליקובקטר פילורי (Helicobacter Pylori), לעתים ללא ידיעתם. החיידק מתיישב באזור הקיבה, יוצר תגובה דלקתית וגורם למוות של תאי הקיבה.
ממצאים מסוימים מעידים כי מערכת חיסון חלשה היא שעלולה להוביל להתרבות ההליקובקטר בקיבה. כמו כן ניתן להידבק דרך רוק או הפרשות, וכן ממזון לא מבושל או מזוהם.
סימנים העלולים להעיד על הליקובקטר:
| – צרבת / ריפלוקס – נפיחות, גזים וכאבי בטן – ליחה מוגברת – נשירת שיער – אנמיה וחולשה – חוסר באבץ, ברזל ו-B12 |
– חריץ בלשון – אולקוס – גסטריטיס – מעי רגיז – קרוהן – ועוד |
מעבר לתסמינים הרגילים, השלכותיו של החיידק עלולות לחרוג מעבר לבעיות במערכת העיכול בלבד: אירועים מוחיים, מיגרנות, מוות בעריסה, התקרחות, אקנה, בעיות פוריות, אלצהיימר, גלאוקומה, בעיות לב, עצירת גדילה בילדים ואף סרטן.
אבחון חיידק ההליקובקטור
האבחון המהיר ביותר להימצאות הליקובקטר מתבצע באמצעות בדיקת נשיפה (ניתן לאבחן גם באמצעות גסטרוסקופיה, בדיקת צואה ובדיקת דם). בדיקת הנשיפה נחלקת לשני חלקים – ראשית נושפים לתוך מבחנה שנאטמת ונשמרת, ולאחר מכן שותים משקה מיוחד, ממתינים 30 דקות ושוב נושפים למבחנה נוספת. חשוב לזכור – לפני בדיקת הנשיפה יש להפסיק נטילת תרופות נוגדי חומצה למשך שבוע לפחות.
במידה שהבדיקה מתבצעת בגסטרוסקופיה – יהיה עליכם לבצע הכנה לבדיקה.
כיצד מטפלים בהליקובקטר?
הטיפול הקונבנציונלי כולל נטילת שני סוגי אנטיביוטיקה, לצד נוגד חמצון. אומנם יעילות הטיפול נעה בין 50% ל-70%, אך היא מחבלת בחיידקי המעיים. ניתן לטפל בחיידק גם באמצעות נוגדי חומצה, אך יש לקחת בחשבון שהדבר עלול להוביל לאי ספיגת מינרלים וכן להתפתחות של מזהמים שונים.
ניתן גם לטפל בבעיה באמצעים טבעיים, הכוללים הימנעות ממזונות חריפים, מתוקים ומטוגנים, לצד שתייה של מיצי ירקות (בעיקר ירוקים). כמו כן יש מטפלים טבעיים המשלבים גם צמחי מרפא, תוספי תזונה ועוד.
כמה מצמחי המרפא המסייעים בהשמדת החיידק הם מרווה רפואית, ציפורן חתול רפואית, קמומיל, שרף אלת המסטיק ועוד. שום ותבלינים כגון כורכום, כמון, צ'ילי, זנגביל (ג'ינג'ר) וקימל – מסייעים בהשמדת החיידק ומבטיחים שלא יחזור. גם תהליכים שונים של ניקוי רעלים יכולים לסייע בהשמדת החיידק ובמניעתו לאחר מכן.
המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי. בכל מקרה של ספק יש לפנות לאנשי מקצוע.
