מדוע נשים הסובלות מעצירות מועדות יותר לחלות בסרטן השד?
המעיים הם האיבר הגדול ביותר בגופנו שמקיים אינטראקציה עם העולם שבחוץ. אם נפרוש את המעיים נקבל רקמה בשטח של כ-300 מטרים רבועים. מכיוון שאותה רקמה מקבלת כל העת הזנה ממקורות חיצוניים (בעיקר מזון ושתייה), והיא הממשק העיקרי והגדול ביותר בגופנו עם אלמנטים מהחוץ, נקל לשער מה גודל ההשפעה שיש למעיים על בריאותנו.
הרגלי חיים שגויים הם הגורם העיקרי המוביל ליצירת בעיות מעיים, מסוגים שונים. למשל רבים מאיתנו נאלצים לחיות עם עצירות בדרגת חומרה כזו או אחרת, קלה עד כרונית, זאת בשל חוסר מודעות לנושאים כגון תזונה נכונה, פעילות גופנית ועוד.
אבל מה שרבים מאיתנו לא מודעים לו הוא שעצירות אינה מתחילה ומסתיימת רק במערכת העיכול, ולצערנו הרב עלולות להיות לה השלכות בעייתיות גם בחלקי גוף אחרים. מחקר שפורסם במכון הלאומי לבריאות בממשלת ארצות הברית, הראה שנשים הסובלות מעצירות (בעלות יציאה אחת ביום) מועדות יותר לחלות בסרטן השד; זאת לעומת נשים בעלות הרגלי יציאה סדירים יותר (שלוש פעמים ביום), שהראו סיכון מופחת של 46% לחלות בסרטן השד.
מדוע זה קורה?
סיבה אפשרית אחת להגדלת הסיכון בקרב הסובלות מעצירות, עשויה להיות זמן-מגע ארוך יותר בין קירות המעיים לתרכובות צואה מוטגניות (תרכובות שעלולות לחולל מוטציות ב-DNA). תרכובות מוטגניות אלו מגיעות בסופו של דבר למחזור הדם, ומשם אל השדיים.
בנוסף הכבד מפריש חומצות מרה אל תוך המעי הדק במטרה להוריד את רמות הכולסטרול, אך כאשר המעי לא מתפקד כראוי וקיימת בעיית עצירות, חומצות המרה – יחד עם התרכובות המוטגניות – נספגות בחזרה למחזור הדם, ומשם מגיעות לשדיים. חומצות מרה אלו, הנמצאות בשד ברמה גבוהה של עד פי 100 יותר מאשר בדם, עלולות לחולל סרטן שד. ממצאים מחקריים הראו שנשים עם סרטן שד שזה עתה אובחן, אכן הפגינו עד 50% יותר חומצות מרה בדם (מקור: pubmed.gov).
עד 2% מסוגי הסרטן בבני אדם משויכים לגורמים גנטיים, וכרבע ממקרי הסרטן הם תוצאה של פעילות ויראלית (סרטן צוואר הרחם הוא דוגמה לאחד מהם, מה שמאפשר למנוע אותו על-ידי חיסון נגד נגיף הפפילומה בנשים). ומה עם יתר הסוגים?
מה ניתן לעשות?
למרבה המזל, רבים מסוגי הסרטן יכולים להימנע על-ידי אימוץ הרגלי חיים נכונים (גם בסובלים מבעיות של עצירות). שינוי הרגלי התזונה, למשל, יכול לעודד תנועתיות רבה יותר במעיים ולקצר את זמן המעבר של האוכל מהפה ועד לחלחולת. שתייה מרובה, בעיקר של מים, ואימוץ תפריט הנשען יותר על מאכלים מהצומח וסיבים תזונתיים, מאיצים את התנועה במעי הגס ומסלקים מהם חומרים בעייתיים.
כמו כן ניתן ואף מומלץ לבצע שטיפות מעיים מדי פעם בפעם. לא מדובר בחוקן ביתי פשוט, שמסוגל לרוקן ולנקות רק את החומרים מהיציאה האחרונה שהייתה לכם, אלא בשיטת הידרוקולון (באישור ה-FDA ומשרד הבריאות). שיטה זו מרככת את כל הפסולת שהצטברה על דופנות המעיים באמצעות מים מטוהרים ומסוננים. מעבר לתחושת ההקלה והעלמת הנפיחות בבטן, הדבר מגדיל את התנועתיות של המעיים, מונע עצירות ואף סרטן ותורם לבריאות הגוף והנפש באופן כללי.
המידע להלן מוצג כשירות לציבור בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי אצל רופא.
