שחלות פוליציסטיות זוהי הפרעה הורמונלית מוכרת ושכיחה מאוד בקרב נשים, אך למרות השם, אין לתסמונת כל קשר לציסטות, כפי שנסביר בהמשך המאמר. חשוב לדעת כי למרות שכאשר אישה סובלת מהתסמונת הזו ועל כן אין לה ביוץ סדיר, ניתנת התסמונת לטיפול והסיכויים להיכנס להיריון גבוהים מאוד.
אז נקווה שהרגענו אתכם, וכעת נתחיל ללמוד מה זה שחלות פוליציסטיות.
מה זה שחלות פוליציסטיות?
התסמונת המכונה בשם, תסמונת השחלות הפוליציסטיות מכונה גם בשם תסמונת שטיין לבנטל, זאת בעקבות המחקר שהם ביצעו בשנת 1935 בו הם בדקו שבע נשים שסבלו מהתופעה. הדבר בא לידי ביטוי בכך שהן לא קבלו וסת והן סבלו משיעור יתר ומשחלות מוגדלות. הנשים הללו עברו כריתה חלקית של השחלה ובעקבות כך הופיעה אצלן הוסת באופן סדיר.
מאז התיאור אותו תארו שטיין ולבנטל, שני הגניקולוגים האמריקאים התקדמה ההבנה בנושא של השחלות הפוליציסטיות. כיום אנחנו יודעים כי מדובר במצב הורמונלי שאינו תקין ורוב החוקרים הסכימו שלתופעה הזו יש רקע גנטי מובהק אך עם ביטוי שונה בהתחשבות בגורמים סביבתיים נוספים.
מה הם הסימנים לתסמונת השחלות הפוליציסטיות?
התסמינים של התופעה שונים מאוד מאישה לאישה ואפילו אצל אותה אישה תבוא התסמונת לידי ביטוי באופן שונה בשלבים השונים בחייה. התסמינים כוללים בדרך כלל חלק מהתופעות הבאות, וכמובן לא באופן אחיד וקבוע אצל כל מי שסובלת מהתופעה:
- מחזור וביוץ לא סדיר, אצל רוב הנשים הסובלות מבעית השחלת הפוליציסטיות נראה לא יותר משלושה או ארבעה מחזורי וסת לשנה בלבד.
- עלייה ברמה של ההורמונים הזכריים בדם. (אנדרוגנים)
- פצעי אקנה ושיעור יתר בגוף, ונשירת שיער הראש.
- משקל עודף, תופעה זו קיימת בקרב מחצית מהנשים הסובלות מהתסמונת.
- ריבוי זקיקים בשחלות.
- רמת שומנים גבוהה בדם.
- עמידות לאינסולין הגורמת לאי סבילות לסוכר או לסוכרת.
- רמת אינסולין גבוהה בדם.
- עלייה ברמת ההורמון LH לעומת רמת ההורמון FSH.
איך מאבחנים את התופעה ומה השכיחות שלה?
האבחנה של התסמונת מתבססת בדרך כלל על אותם התופעות שתיארנו לעיל לאחר שנשללים כל הגורמים האחרים האפשריים להפרעה ההורמונלית, כמו למשל הפרעה בתפקוד של בלוטת התריס או בתפקוד של בלוטת יותרת הכליה, או של יותרת המוח. התופעה הינה שכיחה והיא עומדת על כחמישה עד עשרה אחוזים מכלל הנשים בגיל הפריון.
המשמעות הרפואית של השחלות הפוליציסטיות:
- פגיעה בפריון – בגלל הביוץ שאינו סדיר קיים קושי משמעותי להרות אך זה אפשרי.
- עיבוי של רירית הרחם – רירית הרחם שנמצאת בתוך חלל הרחם מתעבה מידי חודש בהשפעת הורמון האסטרוגן המגיע מהשחלות. בדרך כלל, במהלך התקין, כאשר לאחר הביוץ אין הריון הרי שהרירית נושרת וזה בעצם דם הווסת. נשים הסובלות מהתסמונת, אצלן לא נושרת הרירית באופן סדיר והיא מתעבה. המצב הזה הינו גורם סיכון לשגשוג של הרירית ודבר זה עלול להוביל לסרטן רירית הרחם בגיל מבוגר יותר.
עם טיפול נכון ניתן להתמודד עם כל התסמינים.
למידע נוסף על הכנה פשוטה ומהירה לקולונוסקופיה
